טסתי ישירות לאיים הכי כיפיים בים התיכון, והם לא ביוון

היא לא בדיוק אירופה אבל גם לא בדיוק אפריקה, משהו באמצע כזה - יציר כלאיים של מזג אוויר ים-תיכוני ובנייה מוסלמית, אבל גם כנסיות בלי סוף (365 כנסיות - אחת לכל יום בשנה) ומסעדות של פיוז'ן איטלקי וצרפתי כאחד. מלטה היא השעטנז שלא ממש תבינו אותו כשתהיו שם, אבל זה בדיוק גם מה שיהיה לכם מעניין בה. אפילו השפה המלטזית היא שילוב של ערבית (השלום שלהם זה "מרחבא") ואיטלקית (התודה שלהם זה "גראצי").

איך מגיעים למלטה? יש טיסות ישירות לארכיפלג הזעיר שהופכות את הביקור בה לקל ונגיש. אשת טורס, שגם אירחה אותי באיים, החלה להוציא טיסות למדינה בחודש מרץ השנה, כשרתמה את חברת Flylili הרומנית לבצע את הטיסות. לפחות החברה הזו ממשיכה לטוס כשחברות זרות לא, וזה כבר יתרון.

מלטה עולה אצלי בראש בעיקר בשני דברים. אולי שלושה: נבחרת הכדורגל שלה שאנחנו בדרך כלל מנצחים, וכמדינה שמתחרה באירוויזיון. והדבר השלישי - "מלטה יוק!" (ובעברית "אין מלטה!", שהיו מילותיו של הקצין הטורקי שנשלח במאה ה-16 לכבוש את האי ולא מצא אותו). זהו. היא לא ממש מפורסמת בסלבס, אין לה אוצרות טבע מטורפים, או מדינאים בולטים - כולה שלושה איים קטנים ("ארכיפלגון" שבו מלטה, גוזו וקומינו, שאינו מיושב) בים התיכון שבהם חיים "רק" 550 אלף איש.

אבל מבט מעמיק לתוך המדינה הקטנה הזו באירופה, מגלה דברים שייחודיים רק לה. קחו למשל, את אבן הגיר הצהובה שהיא המסלע העיקרי באייה של מלטה וממנה בנויים רוב בתיה. הבנייה הצהובה הזו במלטה הולכת אחורה בשנים ללפני כ-6,000 שנה, אבל כיום ניתן לראות היטב את השימוש באבן הצהובה בבתים עם מרפסות העץ הצבעוניות, כמו גם שימוש של האבן הצהובה בביצורי חומותיה של ולטה, הבירה, כמו גם של מצודת ויקטוריה באי גוזו - ביצורים שהוקמו כנגד פלישת העות'מאניים ב-1565 - פלישה שלא צלחה.

עוד דבר שייחודי בה, לצערי, הוא נושא הציד. "מלטה חברה באיחוד האירופי שבו הציד אסור, אבל במלטה הוא מותר", מסביר ליאוניד סגל, ישראלי שחי במלטה ב-12 השנים החרונות והוא גם המדריך הישראלי היחיד עם תעודת מורה דרך מקומית. נושא אחר ששנוי במחלוקת הוא, לדבריו, הוא הגירושים. "מלטה היא מדינה קתולית שבה עד 2012 היה אסור להתגרש, אבל משאל עם התיר זאת לבסוף", הוא אומר.

סיבוב בעיר מדינה (Mdina) הוא להיכנס לתוך נבכי ההיסטוריה של האי שכוללת סמטאות עתיקות ומחומה שמקיפה אותה ובוצרה במאה ה-12 ספירה - לכן יכלו התושבים למצור העות'מני במאה ה-15, ועל כך גאוותה של העיר שכינויה "העיר האצילה".

מדינה היתה עיר הבירה של מלטה עד שהאבירים של סנט ג'ון הגיעו במאה ה-15, ו-וולטה לקחה הבכורה. ביקור בדומוס רומאנה ("הבית הרומאי") מציג את התקופה הרומית באי. זהו בית המושל מהמאה ה-1 לספירה עם חצר פריסטילית (משוחזרת) ורצפת פסיפס מהממת, שהפך למעין מוזיאון של עתיקות מדינה. עוד במקום, פסל של מושל הבית שנמצא כמעט בשלמותו, וגם של בתו אנתוניה. רעידת אדמה ב-1693 כתוצאה מהתפרצות הווזוב באיטליה, השפיעה גם על מלטה והרסה את מדינה שנבנתה מחדש, ועתיקות ששרדו ומצאו הביאו למוזיאון הדומוס. כניסה: 6 אירו מבוגר, 3 ילד.

סיבוב ברחובות מדינה הקטנים, חושף גם את הנקודה היהודית. הם הגיעו לאי במאה ה-15, לפני הגירוש הספרדי, ועסקו בייצור נרות. חלק התנצרו פה ועד היום יש כמה "נוצרים" שמסתובבים שם עם שמות משפחה יהודיים, כמו "אלול". בעיר מדינה היו כמה מאות יהודים שהיוו כשליש מתושבי העיר. כיום יש כ-100 בלבד שהגיעו מגיברלטר במאה ה-19 וחלק במלחמת העולם השנייה, כי מצאו במלטה מקלט.

את ולטה הבירה בנו כמו ניו יורק (יחי ההבדל) בצורת שתי וערב, כך שמאיפה שלא תסתכלו תראו ים, ואוויר שזורם בין הרחובות. ולטה נקראת על שם ראש מסדר האבירים זא'ן דה לה ולט, שנלחם נגד העות'מאנים בגבורה במצור שהטילו על מלטה ב-1565, והלך לעולמו שמת ב-1568. הוא נקבר בקתדרלת אבירי סנט ג'ון בעיר, שהיא אחת הכנסיות היפות שיש בכל מדינה.

ולטה מציע שיטוט כיפי ברחובותיה, בין חנויות, בתי קפה ומסעדות, וגם חומות ומגדלי שמירה עתיקים שמהם תצפית יפה לים התיכון, כמו גני בארקה העליונים שניטעו במאה ה-17.

גם שוק הדייגים מארסאשלוק (Marsaxlokk) שווה ביקור חביב, בעיקר צילום של עשרות סירות הדיג הצבעוניות שעוגנות בנמל והליכה לאורך הדוכנים שבטיילת. בוולטה גם ניתן לצאת לשיט שחושף את חומותיה של העיר, ומעין סקיי-ליין של בתיה היפים, שבחלק מהם צולמה הסדרה "משחקי הכס".

בעניין של בילויים וחיי לילה? אז אזור סנט ג'וליאן שבמזרח האי מלטה הוא המקום בשבילכם. עשרות ברים, מסעדות ומועדונים פזורים ברובע הזה של האי, במיוחד ברחוב סנט ג'ורג' שעמוס דאנס בר אחרי בר אחרי מועדון.

באי גוזו חיים 34 אלף איש. זה האי שהמלטזים מבלים בו בסופ"שים ויש בו הרבה בתים כפריים וחוות להשכרה, אבל רוב התיירים באים לשם ל"די טריפ", לא לנים שם.

ההגעה לגוזו נערכת בדרך כלל מצ'ירקווה (Ċirkewwa) - נמל בצפון האי - שאליו יוצאות מעבורות 24/7. יש גם מוולטה מהירות יותר. בדרך למעבורת, נוסעים ליד החוף החולי הכי גדול במלטה הוא מליחה ביי, והדרך לנמל נהדרת, כמו נסיעה בגליל הירוק שלנו.

ההגעה לגוזו בשיט מאוד יפה. כפר הדייגים ניבט על בתיו היפים והכנסיות שבו, שכולם כמובן בנויים מאותה אבן גיר צהובה. ויקטוריה זו העיר המרכזית בגוזו (בעבר נקראה רבאט) אולם שמה שונה לרגל 50 שנה למלכת בריטניה - ויקטוריה.

בגוזו ישנה מצודה (מצודת ויקטוריה) שנכבשה ב-1551 על ידי העות'מאנים שלקחו בשבי את כל יושבי המצודה כעבדים לטורקיה, והאי נשאר ריק, עד אשר אבירי סנט ג'ון עודדו אנשים ממלטה לעבור לגוזו. המצודה עצמה נהרסה ברעידת האדמה של המאה ה-17 אך שופצה וכיום היא ראויה לביקור, שכן הנוף ממנה מרהיב ויש בה מסעדות, חנויות שונות ועוד. היא שווה ביקור, שכן היא גם יפה ויש בה סמטאות וכנסייה מרשימה, וגם מספקת נוף מרשים מחומותיה אל הים הסמוך, וגם מראה ימי-ביינמי של מגדלים עם צריחים - מה שבהחלט גורם לך להבין למה צולמה שם הסדרה "משחקי הכס".

מגוזו יוצאים לשיט בנקיק צר וגבוה בתוך סלע ענק (לא "המערה הכחולה" המפורסמת שיש באי מלטה, אבל בהחלט יפהפה, מלהיב ודי זול). השיט בסירות קטנות של 10 איש יוצא מדביירה (dwejra), והוא אורך כ-15 דקות ועולה 5 אירו. בשיט רואים צורות בסלעים, מים כחולים בעומק של 60 מטר ונכנסים לתוך נקיק סלעי בהר שבו שטה הסירה הזעירה. אחד הסמלים של מלטה - הקשת של גוזו - היתה קשת טבעית שנוצרה מהסלע באי, אולם קרסה לתוך הים ב-2017. השיט עובר גם היכן שאותה קשת עמדה במשך אלפי שנים.

איך מגיעים: חברת Flylili הרומנית טסה ישירות מהארץ 3 פעמים בשבוע. משך הטיסה ללא הארוחה - 3 שעות. ריינאייר היתה אמורה לטוס גם, אבל הכי אי אפשר לסמוך עליה, מה גם שכרגע היא לא מראה סימנים של חזרה עד אוגוסט.

מטבע מקומי: אירו. מחירי מסעדות יחסית זולים, בטח לעומתנו.

משהו מקומי לנסות: משקה "קיני" - הכלאה לא ברורה של קולה וקינלי.

שופינג: טיגנה פוינט (Tigne Point) בשכונת סאלימה. מפקדה בריטית עם קשתות שהפכה לשופינג מול חמוד עם כמה קומות, בוטיקים ובתי קפה.

מלון מומלץ: אני לנתי באינטרקונטיננטל בסנט ג'וליאן. מלון מעולה שבו לנתי גם לפני 15 שנה, והיה טוב. נמצא על מרכז חיי הלילה של מלטה, קרוב לים ועם ארוחת בוקר מעולה.

חבילות נופש: אשת טורס מציעה חבילות של סופ"ש (חמישי-ראשון) ביוני בהחל מ-479 אירו לאדם בחדר זוגי, כולל טיסות והעברות במגוון מלונות. ביולי כבר תשלמו 700 ויותר אירו לאדם, ובאוגוסט החל מ-900-800 אירו לאדם.